החלטה בתיק ב"ש 21141/07

1.         כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של אינוס לפי סעיף       345(א) (1)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). בקצרה אציין, כי בכתב האישום נטען, שבתאריך 21.11.06, בשעות הלילה, בביתו שבדימונה, בעל המשיב את המתלוננת מ.א. שלא בהסכמתה החופשית ולמרות שהייתה תחת השפעת משקאות משכרים ולכן הייתה נתונה במצב שמנע ממנה לתת את הסכמה חופשית.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו, ובתאריך 12/12/06 קבעתי, כי ישנן ראיות לכאורה לביסוס הנטען בכתב האישום וכי קמה עילת מעצר למעצרו של המשיב. יחד עם זאת, ובטרם בדיקת חלופות המעצר, הוריתי לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר על המשיב.

2.         מתסקיר המעצר שהוגש לקראת ישיבת יום 04/01/07 למדנו, כי המשיב הוא בן 27, רווק, אשר סיים 12 שנות לימוד. מהצבא שוחרר לאחר שהתגלו מספר בעיות הסתגלות ולאחר שביצע מספר עבירות של עריקויות, ומאז עבד לסירוגין בעבודות שונות. בטרם מעצרו התגורר בדירה שכורה בדימונה ועבד מזה כשבעה חודשים בניהול "פול בר" בדימונה, הנמצא בבעלות חבריו.

שירות המבחן התרשם מיכולותיו הגבוהות של המשיב, הנמצאות בפער עם תפקודו בפועל וחוסר היציבות שגילה בחייו עובר למעצרו.

בין היתר כתב שירות המבחן, כי התרשם " מקושי מסוים של יונתן להציב גבולות להתנהגותו המינית, כן התרשמנו מקשייו ליצור קשרים אינטימיים ארוכי טווח עם נשים ולשים גבולות להתנהלותו בתוך קשרים אלה... "והוסיף:

"בבואנו להעריך את רמת הסיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות הבאנו בחשבון את מאפייני אישיותו כמפורט ואת התרשמותנו מהתנהלות בתחום המיני ואנו סבורים כי קיימת רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות. אך בשל קשייו לשתפנו בפתיחות כמתואר אנו מתקשים להעריך ביתר דיוק את רמת סיכון זו."

3.         המבקש הציע, באותה עת, בפני שירות המבחן להשתחרר בחלופת מעצר אצל אחיו בדימונה, ובהחלטתי מיום 04/01/07 דחיתי הצעה זו, שאף שירות המבחן מצא, כי אינה ראויה. וכך ציין שירות המבחן בהתייחסותו להצעת חלופה זו:

"בשל העובדה כי מתגוררים(הכוונה לחלופה) בעיר מגוריה של המתלוננת, דימונה, ולאור התרשמותנו מקיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות אין אנו סבורים כי בשלב זה חלופה זו ראויה".

יש לציין, כי גם בהחלטה הראשונה, ההחלטה שניתנה בטרם הגיש שירות המבחן את תסקירו, כתבתי, כי "על פניה לא סביר שהמשיב יחזור לאותה עיר ולאותו מקום ממנו יצא, לכאורה, לביצוע העבירה". מה גם, שהמתלוננת מתגוררת בעיר זו.

לכן, בדיון שהתקיים בביהמ"ש לאחר הגשת התסקיר, לא חזר ב"כ המבקש על הצעת חלופה זו, והתמקד בחלופה השנייה שהציע, והיא שחרורו של המבקש לבית אחיו יוסי בתל-אביב, באחריותו של יוסי ושל אח נוסף, ראובן, שיעבור להתגורר אף הוא בבית האח.

שירות המבחן בדק גם את הערבים המוצעים הנ"ל והתרשם, כפי שאף אני התרשמתי לאחר חקירתם של הערבים המוצעים הנ"ל בביהמ"ש, כי יש באפשרותם של ערבים אלה להציב גבולות למשיב וכי הם מבינים את האחריות הכרוכה בלהיות ערב למי שנתון בחלופת מעצר. יחד עם זאת, שירות המבחן סבר, כי " בשל חומרת האישומים ורמת הסיכון ממנה התרשמנו כמתואר, נראה לנו כי יש מקום לשקול פיקוח נוסף בצורת איזוק אלקטרוני בבית האח ".

בסופה של החלטה, הוריתי על שחרורו של המבקש לבית אחיו יוסי בתל-אביב, בפיקוחם של יוסי ורעייתו ובפיקוח של אח נוסף, ראובן, שעבר להתגורר אף הוא בביתו של יוסי.

4.         על החלטה זו הוגש ערר לביהמ"ש העליון, ובהחלטה מיום 25/02/07 דחה ביהמ"ש את הערר הן בכל הנוגע לקביעה, כי חומר הראיות מכיל ראיות לכאורה, הן בכל הנוגע לקביעה, כי קמה עילת מעצר ואף בכל הנוגע לתנאי השחרור. בעניין זה קבעה כב' השופטת ארבל, כדלהלן:

"באשר לחלופת המעצר ולתנאיו. העבירה המיוחסת לעורר חמורה ביותר ומעצם ביצועה נלמדת מסוכנותו של העורר. כבר נפסק כי בעבירה מעין זו יסתפק בית המשפט בחלופת מעצר רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן (בש"פ 6370/05 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3) 646) . כן אציין כי ישנה חומרה רבה בניצול מצב של בחורה שאינה מסוגלת כלל להביע התנגדות, ושאף אינה נמצאת במצב בו תוכל להעיד נגד תוקפה בשל המצב ההכרתי בו היא מצויה בזמן האינוס, ויתכן כי דווקא במצב זה נשקפת מסוכנות רבה יותר על פני אינוס המלווה באלימות.

בעניין שבפנינו התחשב בית המשפט קמא בנסיבותיו המיוחדות של העורר ובהעדר עבר פלילי והחליט על שחרורו של העורר למעצר בית אצל אחיו בתל-אביב. אני מוצאת כי התנאים שהטיל בית המשפט המחוזי על העורר, דהיינו מעצר בית מלא ואיזוק אלקטרוני, הינם סבירים ומאזנים נכונה בין זכותו של העורר לחירות לבין החשש ממסוכנותו של העורר. עם זאת, אם יציג העורר בפני בית המשפט המחוזי הצעת תעסוקה באזור המרכז בשעות היום ישקול בית המשפט אפשרות היענות להקלה בתנאי שחרורו של העורר."

5.         בחלוף מספר חודשים, הגיש המבקש את הבקשה נשוא החלטתי זו - בקשה לעיון חוזר ובה התבקשתי לאפשר למבקש לשוב להתגורר בדימונה לביתם של אחיו אורן ורעייתו יהלומית, בפיקוחם ובפיקוח מסייע של אחים נוספים. לטענתו, האח יוסי מתקשה לאכסן את המבקש וראובן בביתו הקטן לאורך זמן, והדבר אף גורם לסכסוכים בינו לבין רעייתו ולקשיים כלכליים, מאחר וגם ראובן נאלץ לעזוב את מקום עבודתו.

עוד טען, כי מאז ההחלטה הקודמת כבר נשמעה עדותה של המתלוננת " והדבר וודאי מכהה את החשש שמא המבקש ישבש את מהלכי המשפט או יסכן את הזולת בדרך כזו או אחרת, ומכאן שלא קיים עוד צורך בשהיית המבקש תחת תנאי איזוק אלקטרוני"(ר' סעיף 4 לבקשה).